החלטה בתיק בש"פ 10539/05

           ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופט נ' זלוצ'ובר) בה קיבל את ערר המדינה על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע (כבוד השופט א' באומגרט) לפיה ישוחרר העורר לחלופת מעצר, והורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו.

1.        נגד העורר ואחד, רותם בן-עטר(להלן: בן-עטר) הוגש כתב אישום המייחס לו סחר בסם מסוכן, עבירה לפי סעיף 13 וסעיף 19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 (להלן: הפקודה) וכן החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7(א) ו-(ג) רישא לפקודה.

           על פי הנטען בכתב האישום, החזיקו העורר ובן-עטר ב-33 טבליות של סם מסוכן מסוג MDMA שלא לצריכתם העצמית, ומכרו לסוכן המשטרתי (להלן: הסוכן) 38 טבליות של הסם הנ"ל תמורת 1,000 ש"ח, כשבמועד זה סיפקו 33 טבליות, ואת היתרה התחייבו לספק במועד מאוחר יותר. עוד נטען כי שלושה ימים לאחר מכן החזיקו העורר ובן-עטר ב-5 טבליות של הסם הנ"ל שלא לצריכתם העצמית וסיפקו אותן לסוכן.

2.        בית משפט השלום קבע כי יש ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של העורר. לאחר שתיאר את חזקת המסוכנות בעבירות של סחר בסם מסוכן, הוא קבע כי יש לשחרר את העורר למעצר בית מלא בפיקוחם של אימו ובעלה, שיחתמו כל אחד על ערבות בסף 5,000 ש"ח, וכן ערבות עצמית בסף 7,500 ש"ח, והפקדה במזומן בסך 5,000 ש"ח. בית המשפט  ביסס את החלטתו על התסקיר החיובי של שירות המבחן, על עברו הנקי של העורר, וכן על התרשמותו מן הערבים בבית המשפט.

           ערר שהגישה המשיבה התקבל, ובית המשפט המחוזי הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים. בית המשפט קבע כי לכאורה מידת מעורבותו של העורר אינה נמוכה ממידת מעורבותו של בן-עטר. כן הסתמך בית המשפט על הכלל שבעבירות של סחר בסם יש לעצור עד תום ההליכים, וקבע כי יש להקפיד בבחינתה של חלופת מעצר עם המבקש לחרוג מן הכלל יתר על הרגיל. הוא הדגיש כי העורר לא ניהל אורח חיים נורמטיבי, מאחר ועסק בסחר בסמים, וכי מעצר בית לא בהכרח ימנע מהעורר להמשיך ולסחור בסמים, בפרט מכיוון שהעורר סחר בסמים בסמוך לביתו ובאותו רחוב. עוד הוסיף בית המשפט וציין, כי החלופה המוצעת אינה מתאימה, מאחר ואחד הערבים שנקבעו, בעלה של אם המשיב, העיד בבית משפט השלום כי לא נחקר במשטרה בגין ביצוע עבירה, אולם מגיליון הרשעותיו הקודמות עולה כי הוא נשפט שבע פעמים בגין עבירות, כשהאחרונה בהן בשנת 1993. בית המשפט ראה את הבעייתיות בכך שהערב הצהיר דבר שאינו אמת בבית המשפט, ולא בעברו הפלילי שרובו מורכב מעבירות ישנות מאוד, דבר שמקשה על מתן אמון בו.

3.        בא כוח העורר טוען כי גם אם יש ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של העורר, הרי מעורבותו במיוחס לו בכתב האישום הינה שולית. הוא תוקף את מהימנותו של הסוכן, שהינו בעל עבר פלילי, וניסה לברוח מן הארץ בניגוד להסכם שהיה לו עם המשטרה. עוד הוא מוסיף, כי יש להתחשב בנסיבותיו האישיות של העורר, הכוללות את מסכת חייו הקשה ואת עברו הנקי, כמו גם בהמלצתו של שירות המבחן, לפיה ישוחרר העורר למעצר בית מלא.

           בא כוח המשיבה טוען כי מעורבותו של העורר אינה קטנה ושולית, העורר בחר לשמור על זכות השתיקה בחקירתו כאשר העניינים הסתבכו, וכן קיימת מסוכנות רבה, מאחר ומדובר בכמויות לא קטנות של סמים, ובנגישות  רבה של העורר אליהם.

4.        לאחר שעיינתי בערר ובאסמכתאות שצירף בא כוח העורר, שמעתי את טענותיהם של הצדדים לפניי, וכן עיינתי בחומר החקירה, הכולל עדויות, מזכרים, תמלילי שיחות ודו"חות מעקב, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערר להתקבל בחלקו.

           אכן, העבירות המיוחסות לעורר הן עבירות חמורות של סחר בסמים. עבירות אלו לא רק מקימות חזקת מסוכנות סטטוטורית, אלא אף קיים כלל ביחס אליהן שרק במקרים חריגים יורה בית המשפט על חלופת מעצר (בש"פ 2409/94 אבו פארס נ' מ"י (לא פורסם, ניתן ביום 8.5.94); בש"פ 3899/95 מ"י נ' ג'מאל, פ"ד מט(2) 164, 169; בש"פ 6039/97 מ"י נ' יוסף (לא פורסם, ניתן ביום 14.10.97); בש"פ 3445/02 מ"י נ' שבתאי (לא פורסם, ניתן ביום 24.4.02); בש"פ 3927/03 לוי נ' מ"י (לא פורסם, ניתן ביום 6.5.03)). במקרה שבפנינו הוסכם כי קיימות ראיות לכאורה כנגד העורר, אולם, במספר החלטות של בית משפט זה נאמר, כי מידת מעורבותו של הנאשם בעסקת הסמים, או מקומו בהיררכיה של הפצת הסם, הם שיקולים חשובים המשפיעים הן על הערכת מסוכנותו של הנאשם והן על האפשרות להפיגה בחלופת מעצר (בש"פ 4669/92 מיכלאשווילי נ' מ"י (לא פורסם, ניתן ביום 6.10.92); בש"פ 3756/00 ענאבה נ' מ"י (לא פורסם, ניתן ביום 7.6.00); בש"פ 5176/02 כהן נ' מ"י (לא פורסם, ניתן ביום 11.7.02); בש"פ 5979/02 קבסה נ' מ"י (לא פורסם, ניתן ביום 15.7.02); בש"פ 5246/05 מ"י נ' טאהא (לא פורסם, ניתן ביום 9.6.05)). במקרה דנן, הגם שלא ניתן לומר שמעורבותו הלכאורית של העורר הינה זניחה, עולה כי לכאורה, הוא לא היה הרוח החיה שמאחורי העסקה. הסוכן, כאשר התקשר לטלפון הסלולארי של העורר, בכל אחת מהפעמים, ביקש לדבר עם בן-עטר. על-פי תמליל השיחה מיום 9.8, מציג עצמו העורר כשותפו של בן-עטר. והא אומר כי "רותם (בן-עטר) אמר לי אם תתקשר עוד הפעם עכשיו אני יכול לדבר איתך חופשי..." עוד הוא מוסיף "לא, הוא יעשה לך מחיר לא בעיה". לשאלתו של הסוכן בדבר המחיר עונה העורר "אני עכשיו, עכשיו, עכשיו אני קורא לרותם (בן-עטר) הוא עכשיו חוזר מרים לך טלפון". מעדות הסוכן וכן מדו"ח המעקב המשטרתי עולה כי בתחילה נפגשו רק הסוכן ובן-עטר, כאשר בן-עטר ספר את שטרות הכסף שקיבל מאת הסוכן. לאחר מכן בן-עטר הולך, וחוזר לבדו עם חלק מהכדורים. רק בפעם השלישית באותו יום, כאשר הוא מביא עוד כדורים, הוא נפגש שוב עם הסוכן והפעם בלווית העורר. על-פי עדות הסוכן, העורר אמר לו "אל תדאג אני יתקשר (כך במקור) לפלא (כך במקור) אליו חייגתי היום והוא ישלים לי את 7 הכדורים החסרים". מכל אלו עולה, שלמיצער באשר לשלב הראשון של העסקה הרושם הנוצר הוא שהעורר, גם אם היה שותף לעסקת הסמים, לכאורה חלקו אינו כחלקו של בן-עטר: הוא אינו המחליט במשא ומתן עם הסוכן, הסוכן מבקש לדבר עם בן-עטר, והוא מצטרף לפגישה מיום 9.8 רק בשלב מאוחר יותר, וגם אז לא נאמר שעשה מעשה פעיל כלשהו. בית משפט זה הכיר כבר בכך שגם מעורבותו של מי שמואשם בסחר בסמים והיה נוכח בעסקת הסם עשויה להיות נמוכה יחסית לשאר השותפים, באופן המצדיק שחרור לחלופת מעצר (ראו לדוגמא החלטתה של השופטת ביניש בבש"פ 1107/05 אילוז נ' מ"י (לא פורסם, ניתן ביום 1.3.05)). עוד יש להוסיף ולומר, כי אף שקריו הנטענים של העורר בחקירתו הראשונה ושתיקתו בחקירתו השנייה מחזקים את חומר הראיות באשר לעצם מעורבותו בעסקת הסם, אך אינם משפיעים על הראיות בנוגע לעומק מעורבותו (ראו דברי השופט עדיאל בבש"פ 5246/05 הנ"ל).

5.        לזאת יש לצרף את עברו הנקי של העורר, ואת העובדה שהאירועים נשוא כתב האישום התמשכו על פני תקופה קצרה של ארבעה ימים בלבד. מעיון בתסקיר שירות המבחן עולה ששירות המבחן התרשם כי מדובר באדם בעל מערכת ערכים נורמטיבית, אשר ניהל לאורך חייו אורח חיים משפחתי ותעסוקתי תקין. לאחרונה הוא עבר משבר הן בחייו האישיים והן מבחינה כלכלית בעקבות פיטוריו. עוד התרשם שירות המבחן מקיומם של גבולות פנימיים אצל העורר ומנטייתו לכבד בדרך כלל גבולות חיצוניים המוצבים לו, וכן כי לחווית המעצר השפעה מרתיעה מבחינתו.

6.        בהתייחס להתרשמותו של שירות המבחן כי עד לכתב האישום ניהל העורר אורח חיים נורמטיבי: ברור שבעצם ביצוע העבירה לא נהג העורר כאדם נורמטיבי, ולבטח לא לזאת התייחס שירות המבחן בדבריו, כפי שעולה לכאורה מדבריו של בית המשפט המחוזי. במונח "אורח חיים נורמטיבי" הכוונה לאורח חייו של העורר עד לרגע בו ביצע לכאורה את המיוחס לו בכתב האישום, ובוודאי שיש בכך כדי להשליך על מסוכנותו של נאשם שבית המשפט מתבקש להאריך את מעצרו עד תום ההליכים, מה גם שבענייננו מדובר על עבירות שבוצעו תוך פרק זמן של ימים ספורים.

7.        מבלי לקבוע מסמרות בשאלת המעורבות של העורר ועוצמת הראיות, שהן עניין לבית המשפט הדן בתיק, ולאור מכלול השיקולים שתיארתי, הכוללים את מעורבותו הנראית לכאורה קטנה יותר של העורר בעסקת הסמים, התסקיר החיובי וכן עברו הנקי, אני סבורה כי זהו אחד מאותם מקרים חריגים שבהם ניתן לשחרר נאשם בסחר בסמים לחלופת מעצר, ועל כן יש מקום להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא, ולקבוע כי תיתכנה חלופות מעצר שיהא בהן כדי להפיג את מסוכנותו של העורר. עם זאת, לא נעלמו מעיניי שני השיקולים עליהם עמד בית המשפט המחוזי. ראשית, אחד מהערבים אשר אמור לפי החלטת בית משפט השלום לפקח על העורר במעצר הבית התגלה כמי שענה תשובה שאינה אמת בבית המשפט בהתייחס לעברו הפלילי. שנית, ספק אם מעצר בית בעיר מגוריו של העורר הוא הפתרון הנכון, בהתחשב בכך שעסקת הסמים התנהלה סמוך לביתו של העורר, והדבר אך מגביר את החשש הטבוע ממילא בשחרור מי שהואשמו בסחר בסמים למעצר בית, שלא יהא בכוחו של מעצר הבית בכדי למנוע מהם להמשיך ולסחור בסם.

8.        על כן, אני קובעת כי העורר יובא בפני בית משפט השלום, אשר יבחן מחדש את חלופות המעצר המוצעות, ואת יכולתן להגשים את התכלית אשר עומדת ביסודן, היינו, הפגת מסוכנותו של העורר, בשים לב לשיקולים עליהם עמד בית המשפט המחוזי בדבר מסוגלותו של בעלה של אם העורר לפקח עליו וכן קרבתו של המקום בו ישהה העורר במעצר בית למקום מגוריו של העורר. היה והחלופה המוצעת תניח את דעתו של בית משפט השלום, ישוחרר העורר לחלופה בתנאים שיקבע בית המשפט.

           ניתנה היום, כ"ו בחשון תשס"ו (28.11.05).

                                                                                                    ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: